Scoppio del Carro per la Pasqua 2023
בפיאצה דל דואומו בפירנצה על התפרצותה המסורתית של העגלה בחגיגיות חג הפסחא בהקשר של הפונטיפה החגיגית בראשותו של ארכיבישוף פירנצה,it,היא חזרה לשמלה העתיקה שלה את החשיקה ההיסטורית של פרץ העגלה,it,המסורת הפלורנטין הפופולרית העתיקה ביותר שנמסרה במשך למעלה מתשע מאות שנים ורוצה לחזור על מעשי הפלורנטינים למסעי הצלב ולחזרתם לעיר,it,הקולומבינה,es, קרדינל ג'וזפה Betori.
È tornata nella sua antica veste la storica rievocazione dello Scoppio del Carro, la più antica tradizione popolare fiorentina che si tramanda ormai da oltre nove secoli e vuol ripercorrere le gesta dei fiorentini alle Crociate e del loro ritorno in città.
La colombina, מול למעלה מחמשת אלפים איש,it,הוא עשה טיסה מושלמת,it,הוא התחיל ממזבח הקתדרלה כאשר התהילה נערכה,it,במחצית שנייה הועבר הטקס ליום ראשון של חג הפסחא והפלורנטינס החליטו לבנות עגלה ניצחון,it,נמשך על ידי שוורים,it,שהובא לפיאצה דואומו עם תהלוכה דרך מרכז פירנצה,it,לאורך כל השנה "ברינדלון" נשאר בפיקדון מיוחד דרך IL Prato,it, ha compiuto un volo perfetto, segno di buon augurio: il razzo, che ha la forma appunto di una colombina, è partito dall’altare della Cattedrale nel momento in cui viene intonato il Gloria, ha acceso il Carro di Fuoco, detto “Brindellone”, posizionato tra Duomo e Battistero e poi, è tornata indietro.
Secondo la tradizione se la colombina riesce a rientrare ci saranno buoni raccolti. La storia affida a Pazzino de’ Pazzi, al rientro da una crociata nel 1099, le origini dello Scoppio del Carro. Fu Pazzino, למעשה, a riportare alcune pietre focaie del sepolcro di Cristo con le quali poi a Firenze venivano illuminate le celebrazioni del Sabato Santo.
In un secondo tempo la cerimonia venne spostata alla Domenica di Pasqua e i fiorentini decisero di costruire un carro trionfale, trainato da buoi, che è stato portato in piazza Duomo con una processione attraverso il centro di Firenze.
La forma attuale del carro risale al ‘600.
Per tutto l’anno il “Brindellone” resta in un apposito deposito di via il Prato.
Come tradizione, prima dello Scoppio del Carro, si è svolto il sorteggio delle partite del Torneo di San Giovanni del Calcio Storico Fiorentino.
נשיא הכדורגל ההיסטורי של פלורנטין מישל פיירגידי הודיע גם על תאריכי חצי הגמר,it,הלבנים של סנטו ספיריטו נגד הבלוז של סנטה קרוס,it,יוני יתחרות באדומים של סנטה מריה נובלה נגד הירוקים של סן ג'ובאני,it,«המשיח ממש קם,it,הכרזנו בשיר לפני הבשורה,it,שזו האמת המרכזית של אמונתנו ניתן להבין על ידי האזנה להטפתו של פיטר בבית קורנליו,it,ללא ההכרזה הסופית על התחייה,it,הסיפור הזה,it: 10 ו 11 giugno e la consueta finale il giorno di San Giovanni, 24 יוני.
יום שבת 10 giugno la prima semifinale vedrà, in piazza Santa Croce, i Bianchi di Santo Spirito contro gli Azzurri di Santa Croce, campioni dello scorso anno.
יום ראשון 11 giugno si sfideranno i Rossi di Santa Maria Novella contro i Verdi di San Giovanni.
Questo il testo integrale dell’omelia del Cardinale Giuseppe Betori:
«Cristo è davvero risorto!», abbiamo proclamato nel canto prima del vangelo. Che questa sia la verità centrale della nostra fede lo si comprende ascoltando la predicazione di Pietro nella casa di Cornelio. Senza l’annuncio finale della risurrezione, quella vicenda, שהשליח מציג בביתו של פגאני,it,ניתן להטמיע אותו למקרה של דמות עם מעלות אדירות,it,אבל מה,it,כפי שקורה מספר פעמים בהיסטוריה,it,הוא סגר את חייו בחוסר הבנה ונאלץ לסבול מוות,it,רק ההודעה כי זכה מוות זה,it,שהחיים חזרו לזרוח בדרך חדשה,it,הוא פדה את הסיפור הזה ועשה משהו שלא פורסם,it,של ייחודי בהיסטוריה האנושית,it,אנו יכולים להאמין שגבר עולה מהמוות,it,פייטרו מציע את עצמו כעד,it, poteva essere assimilata al caso di un personaggio dotato di virtù prodigiose, ma che, come accade più volte nella storia, aveva chiuso la propria vita nell’incomprensione e aveva dovuto subire la morte. Solo l’annuncio che quella morte era stata vinta, che la vita era tornata a risplendere in modo nuovo, riscattava quella vicenda e ne faceva qualcosa di inedito, di unico nella storia umana.
Possiamo credere che un uomo sia risorto da morte? Pietro si offre come testimone, ועד אמין,it,כי רק אותו,it,ואיתו הקבוצה הצרה ביותר של התלמידים,it,הוא יכול לומר שהוא זיהה את פניו של המאסטר שעקב אחרי רחובות פלסטין ונצלב על גולגוטה בגידול,it,לכל האחרים,it,כולל אותנו,it,ניתנים,it,יחד עם עדות זו,it,רק סימנים,it,המצב שלנו לא שונה מאוד מזה של אלה שאותם אומר הבשורה בקבר בבוקר היום הראשון בשבוע,it,יש קבר ריק,it, perché solo lui, e con lui il gruppo più ristretto dei discepoli, può dire di aver riconosciuto nel Risorto il volto del Maestro che avevano seguito lungo le strade della Palestina e che era stato crocifisso sul Golgota. Per tutti gli altri, inclusi noi, sono concessi, insieme a questa testimonianza, solo dei segni. La nostra situazione non è molto dissimile da quella di coloro che il vangelo ci dice presenti nel sepolcro la mattina del primo giorno della settimana. C’è un sepolcro vuoto, יש את הסדינים שעטפו את גופתו של ישוע "שהוצבו שם" והדרום,it,שכיסה את פניו,it,"עטוף במקום נפרד",it,B.7b,ar,פרטי פרשנות קשה,it,האוונגליסט מודע לכך,it,מי מציין שמי שהיה שם לא יכול היה להבין,it,והסיבה היא ש"הן עדיין לא הבינו כתיבה,it,כלומר, הוא היה צריך לעלות מהמתים ",it,במקום הזה,it,יש מישהו שעולה על חושך ושאלות,it,זה התלמיד "שישוע אהב",it,ש"ראה והאמין ",it, che ne aveva coperto il volto, «avvolto in un luogo a parte» (Gv 20,6b.7b). Particolari di difficile interpretazione. Ne è consapevole l’evangelista, il quale annota che quanti erano lì non potevano capire, e il motivo è che «non avevano ancora compreso la Scrittura, che cioè egli doveva risorgere dai morti» (Gv 20,9).
In quel luogo, למרות זאת, c’è qualcuno che supera buio e interrogativi: è il discepolo «che Gesù amava» (Gv 20,2), il quale «vide e credette» (Gv 20,8). Egli, שברך על אהבתו של המאסטר והחזיר אותו,it,הוא יכול לראות מה אחרים לא רואים,it,כי לא הסימנים הם שמולדים את האמונה בעלייה,it,אבל אמונה היא שנותנת לנו עיניים להכיר בסימני החיים שהוא ממיס בהיסטוריה כמו באותה קבר ריק,it,דבר אלוהים עוזר ליצור את מבט האמונה,it,מראה היכן לחפש את סימני ישוע,it,ורק הלב הפתוח והבוטח בישוע,it,רק אלה שחוו את אהבתו,it,יכול לזהות את זה,it,כך האדם מתקרב למציאות,it, riesce a vedere quello che gli altri non vedono, perché non sono i segni a far nascere la fede nel Risorto, ma è la fede a darci gli occhi per riconoscere i segni di vita che egli dissemina nella storia come in quel sepolcro vuoto. La parola di Dio aiuta a creare lo sguardo della fede, mostrando dove cercare i segni di Gesù. E solo il cuore aperto e fiducioso in Gesù, solo chi ha fatto esperienza del suo amore, può riconoscerlo.
È così che l’uomo si accosta alla realtà: לא העובדות הן שמטילות את עצמן בעצמם,it,המבט לוכד אותם,it,יש מבטים שמרירים את השמיים מהאופק שלהם ונראים שבמקום זאת מתכופפים על העולם בפרספקטיבה של השמיים,it,חינוך לבבות למבט זה הוא המשימה המוטלת בימינו,it,לצאת מהעבדות של אלה שמנסים לשלוט במחשבה רחבה ולעצב את הציפיות ולהכוון את צריכת האנשים בגבולות חומרנות קרובה,it, è lo sguardo che li coglie. Ci sono sguardi che escludono il cielo dal loro orizzonte e sguardi che invece si piegano sul mondo nella prospettiva del cielo. Educare i cuori a questo sguardo è il compito che si impone ai nostri giorni, per uscire dalla schiavitù di quanti cercano di dominare il pensiero diffuso e di plasmare le attese e orientare i consumi della gente nei confini di uno stretto materialismo.
אבל הליטורגיה של חג הפסחא נותנת לנו גם את הטקסט הקצר של פאולינו שאזינו אליו כקריאה שנייה,it,הקהילה הנוצרית של קורינת נפלה לחוסר עקביות עמוקה,it,סובלני שאחד מחבריה הכתים את חוסר המוסריות,it,חטא של גילוי עריות,it,מאז "הוא גר עם אשתו של אביו",it,סוֹבלָנוּת,it,איתה בקהילה אנו מסתכלים על המצב המביש הזה,it,זה לא מוכתב על ידי הערכה של מה שקרה,it,מגאווה לקחת את זה,it,"זה לא נחמד שאתה מתהדר",it. La comunità cristiana di Corinto è caduta in una profonda incoerenza, tollerando che uno dei suoi membri si sia macchiato di immoralità, un peccato di incesto, poiché «convive con la moglie di suo padre» (1Cor 5,1). La tolleranza, con cui nella comunità si guarda a questa vergognosa situazione, non è dettata dalla sottovalutazione di quanto è accaduto, אבל, להיפך, dall’esserne orgogliosi. «Non è bello che voi vi vantiate» (1Cor 5,6a), השליח נוכח אותם,it,בהנחה שהוא השיג שלמות נוצרית,it,הקורינתיים מאמינים כי לאחר שרכשו מימד רוחני הופך אדיש לממדים החומריים של החיים,it,כולל מיניות,it,מכיוון שהם מרגישים את אלוהים,it,הם רואים עצמם מעבר לטוב ורע ומעזים לאשר,it,«הכל חוקי עבורי,it,לגרום לסכנה להבין,it,פאולו מסתמך על דימוי הלחם,it,מתנגד לאפס לחם ולחם מחמץ,it,במילותיו השמרים הם שם נרדף לשחיתות,it. Presumendo di aver raggiunto la perfezione cristiana, i Corinzi ritengono che l’aver acquisito una dimensione spirituale renda indifferenti di fronte alle dimensioni materiali della vita, inclusa la sessualità. Poiché si sentono di Dio, si ritengono al di là del bene e del male e osano affermare: «Tutto mi è lecito!» (1Cor 6,12).
Per far comprendere il pericolo, Paolo si affida all’immagine del pane, contrapponendo pane azzimo e pane lievitato. Nelle sue parole il lievito è sinonimo di corruzione, "של זדון וסטייה",it,והלחם האפס הוא סמל לחידוש החיים הנוצריים,it,כשם שהלחם האפס סימן את חופש ישראל מעבדות מצרים,it,אוי כדי לאפשר לקהילה להיכנס לקהילה,it,במקום זאת, על הקהילה להיות מוביל "כנות" ו"אמת ",it,לחיות עם כנות ואמת,it,כלומר, עם שקיפות ונאמנות,it,עקביות וצדק,it,עמדות לא מאוד קלות היום,it,בעולם בו ניתן להסתיר זה נראה חובה לבסס את עצמו,it,כינוי,en (1Cor 5,8), e il pane azzimo è simbolo della novità della vita cristiana, così come il pane azzimo aveva segnato la libertà del popolo d’Israele dalla schiavitù d’Egitto. Guai a far entrare nella comunità ciò che diffonde il male. Occorre invece che la comunità sia guidata da «sincerità» e «verità» (1Cor 5,8). Vivere con sincerità e con verità, cioè con trasparenza e lealtà, coerenza e rettitudine. Atteggiamenti non molto facili oggi, in un mondo in cui nascondersi sembra un imperativo per affermarsi, מ nickname המשמש כמעלה לזהות כדי לא להיות אחראי לכלום,it,במיוחד בהתפשטות,it,ושנאה,it,עד שהתיבות הסיניות בהן מנופי הספקולציות הכספיות או התעשייה מוסתרים כדי לזהם את החיים הכלכליים המזהמים,it,חברתית ופוליטיקה לטובת היתרון שלהם,it,אנו חושבים רק על הבעיות הרבות שהן,it,בדיוק כתוצאה מעמדות אלה,it,נשאר ללא משכורת,it,עם עתיד לא בטוח מקדימה,it,המנגנון שהפיק בקהילה הנוצרית של קורינתוס,it, soprattutto nello spargere fake news e odio, fino alle scatole cinesi dentro cui si celano quanti manovrano le leve delle speculazioni finanziarie o si industriano per inquinare la vita economica, sociale e politica a proprio vantaggio. Pensiamo solo ai tanti problemi di chi, proprio in conseguenza di questi atteggiamenti, resta senza stipendio, con davanti un futuro incerto.
Il meccanismo che si era prodotto nella comunità cristiana di Corinto, מינוף רוחניות כדי לראות את עצמם חסרי אחריות על מנת למציאות מהותית,it,חוזר על עצמו היום,it,מופשט מהמסווה הדתי,it,במגמות משמעותיות של תרבות רחבה,it,למעשה, דרך להתייחס למציאות נפוצה שלגביה הבחירה הסובייקטיבית והרצון לשלטון מגדירים אותה,it,מעבר לטוב ולרע,it,להפיץ תרבות שהופכת את המיסטיקה של אמיתית לכלי של חופש לכאורה,it,מציאות כמו המשפחה עוברת,it,דוֹר,it,להיות אבא,it, viene oggi riproposto, spogliato della veste religiosa, in significative tendenze della cultura diffusa. Sta prevalendo infatti un modo di rapportarsi al reale per cui a definirlo è la scelta soggettiva e la volontà di potenza, al di là del bene e del male. Prolifera una cultura che fa della mistificazione del reale uno strumento di presunta libertà. Ne vanno di mezzo realtà come la famiglia, la generazione, l’essere padre, אם ובן,it,תחום המיניות בכל היבטיו,it,גם האופן בו הוא מכיר את עצמו הוא יותר כנה,it,או ליתר דיוק הוא התחיל,it,עבודה וכבודו,it,או כמו שאתה מציב את עצמך מול העבריין,it,מתעלם באופן שיטתי בהחלמתו האנושית והחברתית,it,שלא לדבר על הכרת כבודם האנושי של גברים,it,נשים וילדים בורחים מלחמות,it,מצבים חברתיים של עוני קיצוני,it,תן לעצמך להיות צבוע בנסיעות של ייאוש,it,בלי לנסות,it,על ידי הקהילה הבינלאומית,it, la sfera della sessualità in tutti i suoi aspetti. Né è più onesto il modo con cui si riconosce, o meglio si misconosce, il lavoro e la sua dignità. O il modo con cui ci si pone di fronte al reo, disattendendo sistematicamente il suo recupero umano e sociale. Per non parlare del riconoscimento della dignità umana di uomini, donne e bambini in fuga da guerre, fame, situazioni sociali di estrema povertà, lasciati morire in viaggi della disperazione, senza che si tenti, da parte della comunità internazionale, למצוא מודל של שיתוף פעולה בין עמים המסוגלים לשלב את שאיפותיהם של העניים וכישורי הקבלה על ידי מי שנהנה משאבים גדולים יותר,it,ואז המלחמה,it,הוחזר להיות כלי לדומיין,it,לתת גוף עם אלימות לפרויקטים של ההגמוניה וכוח,it,בדומה לקהילה של קורינתוס, הוא הסתכן בהריסות בכך שנתן לעצמו לפתות מחשבה שהוא הכחיש את הצורך להבחין בין טוב לרע על בסיס אמת אובייקטיבית,it. E poi la guerra, tornata a essere strumento di dominio, per dare corpo con la violenza a progetti di egemonia e di potere. Come la comunità di Corinto rischiava di rovinare lasciandosi sedurre da un pensiero che negava di dover distinguere tra bene e male sulla base di un’oggettiva verità, לפיכך, עולמנו מסתכן בהרס את היפוך הקשר בין אמת לחופש,it,אם העולם היה רק בידינו לא היה לנו בריחה,it,אבל המשיח העולה מראה שאפשר לזכות אפילו מוות,it,זכה,it,מתוקף אהבתו,it,בן האלוהים עשה אדם,it,עם השליח פול גם אנו מכריזים,it,«כריסטו,en,יותר חג הפסחא,co,זה היה מסודר,it,כבש הגאולה שלנו,it,נותנים את חייו,it,ישו הביס את המוות והפך למקור לחופש אותנטי ומלאות החיים,it.
Se il mondo fosse solo nelle nostre mani non avremmo scampo. Ma Cristo risorto mostra che perfino la morte può essere vinta: è stata vinta, in forza dell’amore di lui, il Figlio di Dio fatto uomo. Con l’apostolo Paolo anche noi proclamiamo: «Cristo, nostra Pasqua, è stato immolato!» (1Cor 5,7). Agnello della nostra redenzione, donando la propria vita, Cristo ha sconfitto la morte ed è diventato fonte di autentica libertà e di pienezza di vita. להשתתף במקור זה של אמת וחופש נוכל להביא תקווה לעולם ולהפנות את ההיסטוריה לעבר אופקי אחווה ושלום,it,זה מה שהוא מקרין מאדם של ישוע,it,כל עוד אתה נותן לעצמך להיות מואר על ידו,it,סמל האור הזה היה העגלה שלנו גם היום,it,מביא את הפולגור וכוחו של ישו לשמיים של פירנצה,it,של חג הפסחא שלו,it,התקווה היא שסמל לא יישאר,it,אבל שכולנו הופכים לאור חיים חדשים,it,מתנה לאחרים,it.
Questo è quanto si irradia dalla persona di Gesù, purché ci si lasci illuminare da lui. Simbolo di questa luce è stato il nostro carro anche quest’oggi, portando nel cielo di Firenze il fulgore e la forza di Cristo, della sua Pasqua. L’augurio è che non resti un simbolo, ma che tutti noi ci trasformiamo nella luce di una vita nuova, dono per gli altri.
Riprese video e foto di Franco Mariani.
פרנק Mariani
לפי מספר 425 – Anno X del 12/04/2023
עקבו אחרינו!